ספריית השראה

בכולנו קיימים חלקים פגועים לא מודעים שנוצרו בתוך יחסים מוקדמים- חוויות טראומטיות, חסכים ופגיעות גלויות וסמויות. החלקים האלה לא נעלמים כשאנחנו בכובע המטפל; הם חיים בתוכנו ומשתחזרים שוב ושוב, במיוחד בתוך קשרים קרובים. בחדר הטיפול, כשאנחנו אלו שהגיעו לשם כדי לעזור לאחרים להחלים, האחריות שלנו היא להיות אלה שמזהים את החלקים הפגועים שלנו והמנגנונים שמופעלים מתוכם- מנגנוני הגנה שמבקשים להרחיק כאב ישן, אבל עלולים לפגוע במטופל. אנחנו לא יכולים להעלים אותם, הם חלק מאיתנו, אבל אנחנו יכו

על עמימות, רצון והלא־מודע יש אנשים שעבורם השאלה “מה אני רוצה?” פשוטה יחסית.התשובה עולה בהם בבהירות, והכיוון ברור. אבל יש גם אנשים שעבורם השאלה הזו מורכבת, מבלבלת, ולעיתים אפילו מכאיבה. אם נדמה לך שאצל אחרים זה תמיד ברור יותר- חשוב לי לומר כבר בהתחלה: זה לא אומר שמשהו בך מקולקל. התרבות שלנו לימדה אותנו להאמין שאדם בוגר אמור לדעת מי הוא, מה הוא רוצה ולאן הוא הולך. כשזה לא קורה, קל מאוד להתחיל להאשים את עצמנו: " אולי אני מפחדת מדי." "אולי אני לא מספיק מחויבת." "אולי אני פשוט לא